ת"א 18373-08-19

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב סכסוך כספי הנובע מסדרה של שטרי חוב מלפני שני עשורים. הנאשם, תושב מזרח ירושלים, חתם לכאורה על השטרות לטובת סוחר בשם חאלד ע'זאוואנה, שהעביר אותם כביכול לאחד מר ג'מאל. התובע, ע'זאל נאילה, טוען כי הוא יורשו של מר ג'מאל וטוען כי הנתבע לא פרע את מלוא החוב. עם זאת, הנתבע טוען כי הוא פרע את כל החוב לג'מאל לפני שנים וכי היה צריך להשמיד את השטרות. כנגד טענות התובע מועלות מספר הגנות ובהן התיישנות, קשיים ראייתיים עקב חלוף הזמן ושינויים לכאורה בשטרי החוב. יש לציין כי הנתבע טוען כי הוא הסדיר את החוב במלואו וכי הטענה הנוכחית משוללת כל יסוד. מנגד, התובע טוען כי החוב נפרע באופן חלקי בלבד ומביא כראיה שטרות בכתב יד על גבי מסמכי החוב. בית המשפט, לאחר שיקול דעת מעמיק, מצדד בנאשם. נמצא כי התובע לא הציג ראיות מספיקות המצדיקות את דחיית הכלל הרגיל בדבר תקופת ההתיישנות. מועדי הפירעון של שטרי החוב, לפי בית המשפט, היו בין השנים 1999 ל-2000, כלומר עילת התביעה פקעה שבע שנים מאוחר יותר, מתישהו בין 2006 ל-2007. טענת התובעת כי בשנים 2012-2013 שולמו תשלומים חלקיים, ובכך נקבעה התיישנות, אינה משכנעת דיה. בית המשפט מדגיש כי התובעת לא הציגה כל ראיה קונקרטית לתשלומים נטענים אלה ולא הסבירה את הנסיבות הסובבות אותם. יתר על כן, בית המשפט מטיל ספק בנרטיב התובע בדבר מעורבותו של מושל שכם בגביית החוב, מה גם שהנאשם עזב את רמאללה בסמוך למועד שבו תיווך לכאורה המושל בהחזרים. בית המשפט מגיע למסקנה כי התביעה נדחית מחמת התיישנות ופוסק לנתבע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, שישולמו על ידי התובע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים ומהווה נזיפה משפטית חמורה לתובע.