מ"ת 22819-10-24

תקציר

השופט קובע כי יש די ראיות כדי להצביע על כך שהנאשם אשם באישומים שהוגשו נגדו. הראיות כוללות עדויות של שני עדים בלתי תלויים, נאשמים 2 ו-3, אשר טוענים כי הנאשם הציג עצמו כבכיר בארגון טרור בשם דאעש. על פי עדויותיהם, הנאשם נפגש עמם במשרדו והראה להם סרטונים הקשורים לארגון, הציע לסייע להם להצטרף לארגון וטען כי הוא כבר חבר בארגון בעצמו. הנאשם הכחיש את כל ההאשמות וסירב לשתף פעולה עם החקירה, מה שהשופט מפרש כאינדיקציה נוספת לאשמתו. בנוסף, נמצאו בטלפון של הנאשם ראיות דיגיטליות, לרבות התכתבויות הקשורות לדאעש וחיפושים אחר תכני טרור. השופט מדגיש כי די בהצטברות ראיות אלה, יחד עם חוסר ההסבר של הנאשם, כדי לבסס נגדו עילה לכאורה. באשר לאישום של גיוס חברים לארגון טרור, מציינת השופטת כי אמנם קיימות סתירות מסוימות בעדויותיהם של נאשמים 2 ו-3, אך הפרטים המהותיים עקביים ומספקים די ראיות לביסוס האשמה. השופט מגיע למסקנה כי קיימת סבירות סבירה להרשעת הנאשם בשני הסעיפים ומקבל את טענת התביעה כי קיימות ראיות לכאורה נגדו.