ע"פ 4930/02

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בשורה של עבירות, בהן הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וגניבה, לאחר מרדף במהירות גבוהה במונית גנובה ללא רישיון נהיגה. הוא ניסה לחמוק מתפיסת המשטרה, ניסה לפגוע באופן אקטיבי בניידת משטרה ולבסוף התנגש ברכב אחר במחסום משטרתי וגרם לו להרג ולפציעה קשה. בית המשפט גזר עליו 20 שנות מאסר, מתוכן 18 שירוצו יחד עם עונשי מאסר מותנים תלויים ועומדים. בערעור הוגש ערעור על ההרשעה, ובפרט נגד האישומים של חבלה בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בטענה שהרכב אינו "נשק" כהגדרתו בחוק וכי לא הוכחה כוונה לפגוע. בית המשפט אישר את ההרשעה בכך שפירש את הרכב כ"נשק מסוכן" בשל פוטנציאל הנזק שלו כאשר נעשה בו שימוש אלים. כמו כן, נטען כי המערער הוכיח כוונה לפגוע במעשיו, כגון נהיגה במהירות של 160 קמ"ש וניסיון לעקוף מחסום משטרתי. בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, אך מצא את העונש הולם בהתחשב בחומרת העבירות. עם זאת, הערעור הוביל להחלטה כי כל המאסר המותנה ירוץ במקביל לעונש שהוטל, ובסך הכל 18 שנות מאסר.