רע"פ 4561/20

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור מכמה נימוקים. ראשית, היא אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות משפטית או מצביעה על עוול או עיוות דין מהותי. טענות המבקש מתמקדות בעניינו הפרטני ואינן מציגות נסיבות חריגות המצדיקות ערעור נוסף. גם הטענות העובדתיות שהוצגו בבקשה לא היו משכנעות, שכן הן נוגעות להערכות מהימנות ולקביעות עובדתיות של הערכאות הנמוכות יותר, שאינן עילות התערבות של ערכאת הערעור. גם המבחן האובייקטיבי לבחינת התשתית העובדתית של מעשה מגונה לא נמצא מוצדק, שכן הוכח כי מעשיו של המבקש לא היו טיפוליים והוכרו על ידו כמניעים מיניים. זאת ועוד, טענות חדשות שהוצגו בהודעת הערעור לא היו קבילות, שכן הן לא הועלו קודם לכן בבית המשפט הפרוצדורלי. גם טענותיו של המבקש בדבר קבילות הודעותיו במשטרה נדחו, שכן הן נדונו ונדחו על ידי הערכאות הנמוכות יותר. לבסוף, העונש שהוטל על המבקש נחשב ראוי ומידתי לנסיבות, ועל כן נדחתה גם רשות הערעור עליו. ככלל, בפסק הדין מודגש כי עניינו של המבקש אינו עומד בקריטריונים החריגים הנדרשים להצלחת הערעור, ועל כן הבקשה נדחית.