ה"פ 15101/09

תקציר

בית המשפט אינו מתכוון לפסוק בשאלת חוקיות העיקול על רכושו של המוכר. בית המשפט גם אינו מקבל את הטענה כי הבנק פעל בחוסר תום לב בכך שלא ציין הערת אזהרה בבקשת העיקול. השאלה המרכזית היא האם חוזה למכירת הנכס המעוקל בין המוכר לבין המבקשים היה חוזה פיקטיבי למראית עין בלבד, שנועד להבריח את הנכס מנושיו של המוכר, או מכירה של ממש. המבקשים, שהם הרוכשים, טוענים כי החוזה אמיתי, בעוד הבנק טוען כי לא. המבקשים ידעו שהמוכר נמצא בקשיים כלכליים, אך מחיר הרכישה המלא שולם למוכר לפני מסירת הנכס, דבר שאינו סביר. גם תנאי התשלום, שמשאירים את תשלום המשכנתא עד הרגע האחרון, חושפים את הרוכשים לסיכון מיותר. סמיכות הזמן בין חתימת החוזה, רישום הערת אזהרה והטלת העיקול, מעוררת שאלות רבות. כמו כן, ניסו המבקשים להסתיר את המכירה מהבנק באמצעות משיכת כספי הרכישה מחשבון בנק שונה מזה שממנו הגיע הכסף, דבר המצביע על כוונה להונות. במצטבר, עובדות אלה מוכיחות לבית המשפט כי החוזה היה למראית עין בלבד ולכן הוא בטל. לפיכך, העיקול לא יבוטל והערת האזהרה תימחק. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב, הבנק.