דב"ע נג/200 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו המשיב, יצחק בן דוד, עבד כאפסנאי בקבוצת הכדורגל הפועל רמת השרון, והמערער, מועצת הפועלים, נקבע כמעסיקו על ידי בית הדין האזורי בתל אביב. מועצת הפועלים חויבה לשלם לבן דוד את משכורתו לתקופה שבין מרץ ליולי 1988 ואת פיצויי הפיטורים שלו עבור כל תקופת העסקתו בהפועל רמת השרון. מועצת הפועלים ערערה על החלטה זו, בטענה כי היא ומעסיקה בפועל של המשיב, הפועל רמת השרון, הן שתי ישויות משפטיות נפרדות, ומועצת הפועלים רק פעלה כשליחה בלבד. בית המשפט מצא כי הפועל רמת השרון אכן הייתה ישות משפטית נפרדת ממועצת הפועלים, ובעוד שהאחרונה מינתה את מזכירו של הראשון, בן דוד לא ביצע כל עבודה עבור מועצת הפועלים. עבודתו היטיבה באופן בלעדי עם הפועל רמת השרון. בנוסף, בן דוד לא היה "עובד מושאל" שכן מעולם לא הועסק על ידי מועצת הפועלים. העובדה שמועצת הפועלים שילמה את שכרו של בן דוד בכמה הזדמנויות, ככל הנראה מטעם הפועל רמת השרון, והעברת הבעלות על הפועל רמת השרון לגוף משפטי אחר, לא הצביעה על יחסי עובד-מעביד בין בן דוד למועצת הפועלים. בית הדין הגיע למסקנה כי ועד העובדים אינו מעסיקו של בן דוד ודחה את התביעה נגדה. יש לציין כי בן דוד המשיך לעבוד עבור "הבעלים החדשים" של התאחדות הספורט, והבטיח את זכאותו לפיצויי פיטורים במידת הצורך. הערעור התקבל, ושני הצדדים היו פטורים מכיסוי הוצאותיו המשפטיות של הצד השני.