רע"א 61208-10-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי – רע"א 61208-10-25** **עובדות הרקע:** המקרה עוסק בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישרה החלטת בית משפט השלום. המחלוקת העיקרית נסובה סביב קביעת שיעור הנכות של המבקש, נפגע תאונת דרכים, בהתייחס להוראות סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). בית משפט השלום קבע כי קביעות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לעניין נכותו הנפשית של המבקש (בשיעור 5%) ניתנו לפני שהוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (בשיעור 10%). בהתאם לכך, ועל יסוד הלכת "טטרו" (רע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו), נקבע כי קביעות המל"ל מהוות קביעה "על פי כל דין" לפי סעיף 6ב לחוק. **טענות המבקש:** המבקש העלה מספר טענות: 1. **העדפת מועדים:** שגו הערכאות קמא בכך שהעדיפו את המועד שבו נבדק על ידי ועדת המל"ל על פני המועד שבו נשלחה אליו הודעת הוועדה. בנוסף, נטען שיש להעדיף את המועד שבו הוגשה חוות דעת המומחה לתיק בית המשפט על פני המועד שבו היא נחתמה או נשלחה לצדדים. 2. **הסתמכות על קביעות המומחה ושינוי מצב לרעה:** המבקש טען כי יש להסתמך על קביעות המומחה מטעם בית המשפט, וכן כי מצבו הורע. 3. **סטייה מההלכה:** טענה כי נסיבות המקרה מצדיקות סטייה מהלכת "טטרו". **החלטת בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית):** כבוד הנשיא דחה את הבקשה מכוח סמכותו לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה. **עקרונות משפטיים ודיון:** 1. **סמכות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (תקנה 148א ורע"א 3734/24, רע"א 7847/23):** כבוד הנשיא הדגיש כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים בלבד, הכוללים שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים. בקשת המבקש לא עמדה באמות המידה הללו, שכן טענותיו נגעו ליישום עובדתי של ההלכות הקיימות על נסיבותיו הספציפיות. 2. **סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 והלכת "טטרו":** לב ליבה של המחלוקת היה יישום סעיף 6ב לחוק, הקובע כי קביעות המל"ל לעניין נכות תיחשבנה כקביעה "על פי כל דין" לצורך חישוב פיצויים, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. הלכת "טטרו" קבעה, כי אם המל"ל קבע נכות עוד בטרם מינוי מומחה מטעם בית המשפט, וקביעותיו עומדות בדרישות החוק, הן מחייבות את בית המשפט. במקרה זה, הערכאות קמא קיבלו את עמדת הביטוח, וראו בקביעת המל"ל (5%) שניתנה לפני חוות דעת המומחה (10%) כקביעה לפי סעיף 6ב לחוק. 3. **המועד הרלוונטי לצורך סעיף 6ב (טענות המבקש לגבי מועדים):** המבקש ניסה ליצור דיון עקרוני סביב הגדרת המועד הקובע לצורך תחולת סעיף 6ב. הוא טען שיש להעדיף את מועד קבלת ההודעה על החלטת המל"ל על פני מועד הבדיקה, וכן את מועד הגשת חוות הדעת לבית המשפט על פני מועד חתימתה או שליחתה. כבוד הנשיא, אף שלא נדרש להכריע באופן עקרוני, רמז לכך שהמחלוקת היא יישומית ולא עקרונית, וכי הטענות לא הצדיקו דיון ב"גלגול שלישי". 4. **חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (השוואה להלכה, רע"א 4476/19):** כבוד הנשיא התייחס לסוגיה המורכבת שבה חוות דעת המומחה נשלחה לצדדים לפני שהוגשה לבית המשפט. הוא ציין כי סוגיה זו "איננה פשוטה", אך סבר כי היא אינה מצדיקה סטייה מההלכה הקיימת, כפי שגם עלה מפסק דין אחר (רע"א 4476/19). 5. **הצורך בתיקון חקיקתי (התבטאות אישית של הנשיא):** בסיום דבריו, כבוד הנשיא הביע את דעתו כי ייתכן שהפתרון לסוגיות המתעוררות סביב סעיף 6ב לחוק, במיוחד כאשר יש חפיפה בין החלטות המל"ל למינוי מומחה מטעם בית המשפט, הוא תיקון חקיקתי. תיקון כזה יכול לקבוע, למשל, שממועד החלטת בית המשפט על מינוי מומחה או שליחת כתב המינוי, ייבחר המסלול לפי סעיף 6א לחוק (מינוי מומחה חיצוני). אולם, כל עוד החוק מנוסח כפי שהוא, יש לדבוק בהלכה הקיימת. 6. **עיוות דין:** כבוד הנשיא קבע כי לא נגרם למבקש עיוות דין, מה שמחזק את ההחלטה לדחות את הבקשה. **החידוש המשפטי (אם קיים):** פסק הדין אינו מחדש חידוש משפטי מהותי, אלא מהווה יישום של הלכות קיימות (בעיקר הלכת "טטרו") במקרה גבולי, בו יש התנגשות בין מועדי קבלת החלטות של המל"ל לבין קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט. החידוש העיקרי, אם ניתן לכנותו כך, הוא ההצפה של הדילמה הנפוצה בבתי המשפט העוסקים בתביעות נזקי גוף, כאשר נתוני המל"ל והמומחה של בית המשפט סותרים או מופיעים במועדים שונים, וההצעה לתיקון חקיקתי כפתרון לבעיות אלו. ההתבטאות האישית של הנשיא לגבי הצורך בתיקון חקיקתי מחזקת את ההכרה בקיומה של בעיה מערכתית. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי", בקובעו כי טענות המבקש אינן מעלות סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי, אלא עוסקות ביישום עובדתי של הלכות קיימות. המחלוקת נסובה סביב פרשנות סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים והלכת "טטרו", ובפרט סביב המועדים הרלוונטיים לקביעת נכות על ידי המל"ל אל מול קביעת מומחה בית המשפט. כבוד הנשיא, תוך שהוא מאמץ את החלטות הערכאות קמא, הדגיש כי גם אם קיימת מורכבות מסוימת בסוגיה, היא אינה מצדיקה סטייה מההלכה, והצביע על הצורך האפשרי בתיקון חקיקתי לפתרון דילמות אלו בעתיד.