ת"א 39654/05

תקציר

התובע תבע את קרנית בדרישה לפיצוי בגין פציעות שנגרמו לו בתאונת דרכים לכאורה. התובעת, ילידת 1945, טענה כי ביום 17.12.02 הייתה בדרכה הביתה מהעבודה כאשר רכב נסע בחוסר זהירות, מה שגרם לה להיבהל ולסטות לתוך עציץ וכתוצאה מכך נפצעה. זהות הרכב ונהגו לא הייתה ידועה. קרנית חלקה על גרסת התובעת לאירועים, וטענה כי לא הצליחה לבסס את התאונה עצמה וכי טענתה מוגזמת. בית המשפט מצא כי גרסת התובעת לאירועים הייתה אמינה וקבע קשר ישיר בין הרכב החולף לנפילתה, תוך סיווג האירוע כתאונת דרכים. נפסק כי קרנית חייבת בפיצוי התובע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בהערכת נזקיה של התובעת, קבע בית המשפט את נכותה הרפואית כתוצאה מהתאונה בשיעור של 10%. גם הנכות התפקודית נקבעה על 10%. בית הדין חישב הפסדי שכר בעבר ובעתיד, ופסק 123,128 שקל בגין השתכרות בעבר ו-17,000 שקל בגין השתכרות עתידית. כמו כן נפסקו לתובע 10,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד, 2,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות ו-15,415 ₪ עבור כאב וסבל, בסך כולל של 167,543 ₪. עם זאת, בית המשפט ניכה מהמל"ל את הסכומים שקיבל התובע בגין אותה תאונה, אשר עלו על הפיצוי שנפסק. לפיכך, תביעת התובעת נגד קרנית נדחתה. בית המשפט החליט שלא להורות על הוצאות, ותביעת התובע נדחתה.