ת"פ 10522-03-15

תקציר

בית משפט השלום בתל אביב - יפו קבע כי לא ניתן לזכות שני נאשמים, ז.א. וש.ז., מחמת אי שפיות והורה על אשפוזם משום שאינם כשירים לעמוד לדין. בית המשפט איחד את שני התיקים משום שהיו משותפים לנסיבות דומות. שני הנאשמים הואשמו בתקיפה, וחוות דעת של פסיכיאטר אישרה כי הם אינם כשירים לעמוד לדין ואינם אחראים למעשיהם בשל מצבם הנפשי בעת ביצוע העבירות. התביעה ביקשה לעצור את ההליכים ולאשפז את הנאשמים, ואילו ההגנה ביקשה את זיכויים על סמך פסק דין וחנון, שקבע כי נאשם שנמצא כי ביצע עבירה בעודו לא שפוי יש לזיכוי. עם זאת, בית המשפט קבע כי קביעת "ביצוע העבירה" דורשת רף הוכחה גבוה יותר, מעבר לספק סביר, דבר שאינו אפשרי מאחר שהנאשמים אינם כשירים לעמוד לדין. תחת זאת, הורה השופט על הפסקת ההליכים ואשפוזם לפי סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש. החלטה זו הבטיחה הגנה על זכויות הנאשמים ותיישר קו עם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בעניין נאשמים חולי נפש. לדברי השופט, ניתן לדחות את הזיכוי עד שהנאשמים יהיו כשירים לעמוד לדין, ואם יחודשו ההליכים, יוכל בית המשפט לקבוע את ביצוע העבירה ולהוציא צו סופי לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש. השופטת גם התוותה את המצב המשפטי הקיים עבור נאשמים פגועי נפש, וסיווגה אותם על פי כשירותם הפרוצדורלית והצווים המיועדים.