ת"ק 15913-03-14

תקציר

עניינו של רכב שניזוק, נהגתו, התובעת מס' 1, טוענת כי רכבה נפגע מענף עץ לאחר שמשאית בבעלות הנתבעת מס' 2 ונהוגה על ידי הנתבע מס' 1, פגעה בעץ וגרמה לנפילת הענף. התובעים מבקשים פיצוי על הנזק מהנתבעים, שמצידם טוענים כי הרשות המקומית אשמה בכך שלא הסירה את העץ המסוכן. העירייה, כצד שלישי, מכחישה את הטענות וטוענת כי גזמה את העצים בהתאם לחוק וכי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות נהג המשאית. המחלוקת העיקרית היא על מי צריך להיות אחראי לאירוע. בית המשפט קובע כי לעירייה הייתה חובת זהירות כלפי התובעים והנתבעים, והיא יכלה לצפות את הנזק. העירייה לא הציגה ראיות לביצוע ביקורות תקופתיות ולתחזוקה תקינה של העצים. לפיכך, בית המשפט רואה בעירייה רשלנית ואחראית להפרת חובת הזהירות שלה. עם זאת, בית המשפט מוצא את הנתבעים אחראים גם לרשלנות תורמת, שכן גובה המשאית חרג מהמותר בחוק, והנהג לא נקט משנה זהירות בעת שנסע בסמוך לעצים. כתוצאה מכך, בית המשפט מחליט לחלק את החבות, כאשר הצד השלישי (העירייה) נושא ב-70% מהנזק והנתבעים 30%. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים סך של 17,947 ₪, כולל נזקי רכב, אגרת שמאות והוצאות משפט, בתוך 30 יום.