ת"פ 40011-04-14

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינם של ארבעה נאשמים שהורשעו באישומים שונים הקשורים ליידוי בקבוקי תבערה לעבר יעדים שנתפסו בעיניהם כישראלים או יהודים, בהם אנשי כוחות הביטחון, כלי רכב ובית כנסת. העבירות בוצעו ממניעים אידיאולוגיים ותוכננו על ידי כנופיה, וחלקן גרמו לנזק של ממש. נאשם 1 הורשע בשמונה אישומים, נאשם 2 בארבעה אישומים, נאשם 3 בשני אישומים ונאשם 4 בשישה אישומים. סעיפי האישום כללו ייצור נשק, חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, הצתה, ניסיון הצתה וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בחלק מהאירועים נפגעו עוברי אורח, מה שהוביל לתחושות חרדה ופחד בקרב הקורבנות. תסקיר שירות המבחן לגבי כל נאשם הדגיש את חוסר אחריותו המלאה ואת הסיכון לפגיעה חוזרת, תוך ציון גילו הצעיר, היעדר רישום פלילי קודם (למעט נאשם 4) ופוטנציאל שיקום. התובע הציע עונש נפרד לכל אישום, שיסתכם בעד מספר שנות מאסר לכל נאשם, לצד עונשי מאסר מותנים ופיצויים לקורבנות. הסנגורים דרשו עונש כולל לכל סעיפי האישום, תוך שימת דגש על הרקע הקשה ונסיבות חייהם של הנאשמים. השופט קבע כי יש לראות בכל אישום אירוע נפרד בשל התאריכים השונים, המבצעים, אופי המעשים והמיקומים המעורבים. תוך הכרה בחומרת העבירות, ביקש השופט לאזן בין הענישה לבין אפשרות השיקום ושנות חייו המוגבלות של אדם. על נאשם 1, שהורשע בשמונה אישומים, גזר השופט 66 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעים שונים. על נאשם 2, שהורשע בארבעה אישומים, נגזרו 40 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי. על נאשם 3, שהורשע בשני אישומים, נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי. לבסוף, נגזרו על נאשם 4, שהורשע בשישה אישומים, 52 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי. השופט הדגיש את הצורך בגישה מרתיעה ועונשית תוך התחשבות גם בנסיבות הנאשמים. פסק הדין נחתם בהדגשה כי עונשי המאסר ירוצו החל ממועד מעצרם של הנאשמים, עם חלון זמן של 45 יום לערעור לבית המשפט העליון.