ע"פ 597/87

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על סירובו של שופט לפסול את עצמו במקרה שבו הדיון אוחד חלקית עם תיק אחר. בערעור נטען כי חשיפת השופט לראיות ולעדויות שיוצגו במשפט המערערים, בדרך של איחוד חלקי, מהווה בסיס לפסילה. עם זאת, מסקנת פסק הדין היא כי האיחוד, אף שהיה חריג, לא היה פסול בהתחשב בהוראות הדינים הרלוונטיים. היא מדגישה את הצורך בזהירות במקרים כאלה כדי למנוע אי הבנות ומדגישה את ההעדפה לשמירה על נורמות פרוצדורליות מבוססות. לגופו של עניין, פסק הדין מדגיש כי דיונים משותפים ומשפטים נפרדים של נאשמים שותפים נפוצים בהליכים פליליים. אין זה אפשרי או הכרחי להבטיח ששופט אחר ינהל כל משפט. ההשפעה הפוטנציאלית של ראיות או התבטאויות על עניינו של נאשם אחד במהלך דיון משותף בכתב אישום אינה עילה לפסילת השופט, שכן היא תוצאה של האישום המשותף המותר בחוק. בנוסף, התייחסות קצרה לקשר בין נאשמים במהלך גזר הדין, על בסיס כתב האישום, אף היא אינה עילה לפסילה. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת השופט שלא לפסול את עצמם מתקבלת.