המ"ש 4581-09-23

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט בגין דו"ח עבירת נהיגה. בדו"ח נכתב כי המבקש חרג מהמהירות המותרת והוטל עליו קנס בהתאם. המבקש לא ביקש להישפט בתוך 90 הימים שנקבעו, משום שלטענתו לא ביצע את העבירה ונודע לו עליה רק מאוחר יותר. בית המשפט דחה את טענותיו, בנימוק שהדו"ח נשלח לכתובתו הרשומה ומניח את מסירתו. בית המשפט גם לא מצא כל הצדקה לטענת המבקש לפגמים פרוצדורליים, שכן קבלת המסירה הייתה מספקת. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי המבקש לא סיפק כל הסבר סביר לאיחור של ארבע שנים בהגשת בקשת ההארכה. באשר לטענת המבקש כי לא ביצע את העבירה, סבר בית המשפט כי אין די בה כדי לבסס עיוות דין והצביע על הודאתו באשמה שנרשמה בדו"ח. בית המשפט גם לקח בחשבון שהדו"ח שולם, מה שנחשב להודאה באשמה. בשל היעדר נימוקים מוצדקים לעיכוב, עיוות הדין הפוטנציאלי לא היה משכנע, ועקרון סופיות הדיון, דחה בית המשפט את הבקשה. ההחלטה התקבלה על סמך המסמכים שהוגשו בכתב ללא שימוע, ונמסר למבקש על הסירוב שלא בפניו.