ע"פ 954/12

תקציר

הערעורים על העונשים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי נדחו. המערערים טענו כי העונשים מופרזים, וצריכים להיות קרובים יותר לעונשים שניתנו למר מאיר, שהיה לו חלק קטן יותר בהונאה, והצביעו גם על מעורבים אחרים בפרשה שקיבלו עונשים קצרים יותר. עם זאת, בית המשפט מצא כי יש לדון בכל מקרה לגופו, וכי העונשים שניתנו למערערים ראויים בהתחשב בחומרת מעשיהם, ובמסגרת הסדרי הטיעון עליהם הסכימו. עוד קבע בית המשפט כי אינו יכול לבסס את החלטותיו על כתב אישום שבסופו של דבר לא נעשה בו שימוש בהרשעתו של מאיר, וכי מרכזיות חלקו של מאיר בפרשה אינה מפחיתה מחומרת מעשיהם של המערערים עצמם. לפיכך אושר העונש שהטיל בית המשפט המחוזי, כאשר ערכאת הערעור ציינה כי לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית, וכי אין הצדקה להשוואות כלשהן למעורבים אחרים בתיק. השופט רובינשטיין הוסיף כי העונשים, שלא כללו עונש מאסר בפועל, כבר היו מקלים יתר על המידה, אך עונשו של מאיר הופחת כראוי בשל נסיבותיו המשפחתיות העצובות.