עת"מ 16207-07-12

תקציר

העותרים, אזרחית רוסיה ואזרחית ישראלית, הגישו יחד עתירה מנהלית בה ביקשו כי המשיב, משרד הפנים הישראלי, יעניק לעותרת הרוסית מעמד בישראל על סמך נישואיה לעותר הישראלי. עם זאת, המשרד דחה את בקשתם, בנימוק של חוסר כנות בקשר הנישואין שלהם וראיות להונאה בבקשה. בית המשפט לעניינים מנהליים הסכים עם החלטת המשיב ודחה את העתירה. הראיות המרכזיות שהוצגו על ידי המשיב כללו את הדברים הבאים: העותרת הרוסית נכנסה לישראל באשרת תייר ולאחר מכן הגישה בקשה להתרת נישואיה בעוד בעלה לשעבר, העותר הישראלי, נשאר בישראל; זמן קצר לאחר מכן, היא חזרה לישראל בטענה שהיא מבקרת את קרוב משפחתה, העותר הישראלי, וקיבלה אשרת תייר; זמן קצר לאחר גירושיהם נסעו שני העותרים, יחד עם גרושתו של העותר הישראלי, לקפריסין, שם נישאו העותר הרוסי והעותר הישראלי; למרות נישואיהם, העותרים הרוסים והישראלים מסרו גרסאות שונות לגבי הסדרי המגורים והעבודה שלהם, וגרושתו של העותר הישראלי המשיכה להתגורר באותה כתובת עם העותרים ולעבוד בקליניקה של העותר הישראלי. בנסיבות אלה, בית המשפט מצא את החלטת המשיב סבירה וחוקית, והדגיש כי כנות הנישואין והבקשה הם גורמים לגיטימיים בבחינת בקשות אזרחות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הוא לא יחליף את שיקול דעתו שלו בשיקול דעתה של הרשות השלטונית, וכל עוד ההחלטה סבירה הוא לא יתערב. העתירה נדחתה, והעותר הרוסי נצטווה לעזוב את הארץ עד למועד שנקבע. כמו כן היו העותרים אחראים במשותף לתשלום הוצאות המשיב, בסך 7500 ₪.