עת"מ 27756-03-16

תקציר

השופט החליט כי יש לדחות את העתירה שבפניהם. העותרים רצו לערער על תכנית שאושרה על ידי המשיב, אך הם ידעו על התכנית המדוברת זמן רב יותר ממה שטענו ואף התנגדו לה קודם לכן באמצעות בא כוחם, ובהמשך משכו התנגדויות אלה. לפיכך קבעה השופטת כי חל שיהוי בהגשת העתירה, וכי שיהוי זה ניכר. יתר על כן, השופט מצא כי זכויות העותרים להתנגד לא נפגעו, שכן רובם הוזמנו לישיבת הוועדה לדון בהתנגדויות ועורך דינם אף ניהל משא ומתן על שינויים בתכנית. עוד קבע השופט כי המשיב לא נמנע מלהעניק לעותרים את זכות הטיעון, שכן רק לאלה הרשומים בטאבו הייתה זכות לקבל הודעה בדואר רשום – האחרים לא היו ברשומות ודי היה בהודעה לעיתונות. השופט התייחס לטענות נוספות שהעלו העותרים בדבר פגמים לכאורה בתכנית ומצא כי טענות אלה היו צריכות לעלות במהלך תקופת ההתנגדויות וכי ממילא הן אינן מצדיקות התערבות שיפוטית במקרה זה. מאחר שהעותרים ידעו על התכנית משנת 2015 ואף השתתפו בהליך ההתנגדויות, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את העתירה והורה לעותרים לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.