ע"א 435/63

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של שני ערעורים שנידונו בבית המשפט העליון, הנוגעים לתאונת דרכים בה היו מעורבים משאית חונה ואופנוע. הבעלים, הנהג והמבטח של המשאית ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שמצא אותם אחראים לתאונה לצד רוכב האופנוע. רוכב האופנוע ערער גם הוא, וטען כי יש להטיל את האחריות בראש ובראשונה על נהג המשאית. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורם של בעל המשאית, הנהג והמבטחת, ודחה את ערעורו של רוכב האופנוע. בית המשפט מצא כי נהג המשאית התרשל בחניה במקום חשוך ללא מחזירי אור מספיקים, ורשלנות זו תרמה לתאונה. עם זאת, נמצא כי רוכב האופנוע נהג ברשלנות רבה, שכן היה עליו לקחת בחשבון את האפשרות של כלי רכב חונים ולשמור על שליטה טובה יותר ברכבו. בית המשפט התאים את חלוקת הפיצויים ל-85% לרוכב האופנוע ו-15% לאחראים למשאית, והצדיק שינוי זה בשל רשלנות משמעותית של רוכב האופנוע. פסק דין זה מבהיר את השיקולים בחלוקת האחריות במקרים של תאונות דרכים, ומדגיש כי חניה באזורים עירוניים מחייבת זהירות וכי על הנהגים לקחת בחשבון מכשולים פוטנציאליים. בעל המשאית, הנהג והמבטח חויבו לשלם את הוצאותיו של רוכב האופנוע, ואילו לא הוטל צו להוצאות בערעורו של רוכב האופנוע.