ב"ל 61113-06-13

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין בקשת התובע למינוי מומחה נוסף** **מבוא** ההחלטה דנן עוסקת בבקשת התובע, דוד אדלר, למינוי מומחה רפואי נוסף, במקביל למומחה הרפואי שמונה כבר בתיק (ד"ר האגר), בנוגע לקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו (Non Hodgkin Lymphoma - NHL, תת-זן Diffuse Large B-Cell Lymphoma). בית הדין, בראשות השופטת מיכל נעים דיבנר, דן בטענות התובע כנגד חוות דעתו והתנהלותו של המומחה, ובסופו של דבר, נענה לבקשת התובע למינוי מומחה נוסף, על אף שלא מצא ממש ברוב טענותיו כנגד המומחה הקיים. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעולים מההחלטה:** 1. **מעמדו של מומחה בית המשפט:** * **תכלית המינוי:** המומחה הרפואי נועד לספק לבית הדין חוות דעת אובייקטיבית ומקצועית, המסייעת בהכרעה במחלוקות עובדתיות ומקצועיות מורכבות, כגון קשר סיבתי רפואי. הנתבע (המוסד לביטוח לאומי) סבר כי יש לדחות את הבקשה, שכן חוות דעתו של המומחה נשענת על תשתית מקצועית. * **בחינת חוות הדעת לגופה:** השופטת הדגישה כי יש לבחון את חוות דעתו של המומחה ותשובותיו "לגופן ולא לאור התנהלותו" (סעיף 5). משמעות הדבר היא שהתנהלותו של המומחה, גם אם הייתה לקויה (כמו עיכובים), אינה פוסלת כשלעצמה את חוות דעתו, אלא אם כן פגם זה השפיע באופן מהותי על תוכן חוות הדעת או על האובייקטיביות שלה. * **חידוש/הדגשה:** נקודה זו מדגישה את ההפרדה בין הליך קבלת הראיות (חוות הדעת) לבין הליך המשמעת או הביקורת על עבודת המומחה. 2. **קריטריונים למינוי מומחה נוסף/אחר:** * **הנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה:** ההחלטה מתבססת באופן מפורש על הנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה (סעיפים 16-18 להנחיות מיום 26.6.17). עקרונות אלו קובעים כי מינוי מומחה נוסף אינו עניין שבשגרה, ויש להצדיקו במקרים חריגים. * **מקרים חריגים המצדיקים מינוי מומחה נוסף:** * **אי מתן מענה חיוני:** כאשר בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לשאלות חיוניות להכרעה (סעיף 17). * **אסכולה מחמירה:** כאשר המומחה דוגל באסכולה מחמירה יותר לעומת אסכולה מקלה (סעיף 17). * **תחום מומחיות נוסף:** כאשר נדרש תחום מומחיות נוסף (סעיף 17). * **טעמים מיוחדים אחרים:** שיפורטו בהחלטה (סעיף 17). * **פגם אישי במומחה:** כגון חריגה מהעובדות שנקבעו, התנגדות לאסכולה מקובלת, או פגם אחר (סעיף 18). * **ספקות בלתי מוכרעים:** ההחלטה מתייחסת גם לפסיקת בית המשפט העליון (רע"א 337/02 מזרחי), הקובעת כי מומחה נוסף ימונה כאשר השופט חש כי אין בידו להכריע במחלוקת ונותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות (סעיף 17). * **הבחנה בין "מומחה נוסף" ל"מומחה אחר":** סעיף 18 מדגיש כי מינוי "מומחה אחר" משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה, ולכן נדרש טעם ממשי לפסילה. הבקשה כאן היא ל"מומחה נוסף". 3. **התנהלות המומחה:** * **עיכוב בלתי סביר:** בית הדין קבע כי התובע צודק בהחלט שהתנהלות המומחה, בהקשר של עיכובים משמעותיים במסירת חוות דעתו ותשובותיו, הינה בלתי תקינה (סעיף 4 ו-5). העניין אף הועבר לטיפול הגורמים המטפלים במערכת. * **השפעת ההתנהלות על פסילת המומחה:** למרות חומרת העיכובים, בית הדין הדגיש כי אין בכך לבדו "הצדקה לפסילת המומחה או למינוי מומחה נוסף" (סעיף 5). כלומר, ההתנהלות נבחנה, אך לא היוותה עילה אוטומטית לשינוי במבנה הראייתי. 4. **בחינת טענות התובע כנגד חוות הדעת:** * **התייחסות מפורטת לכל טענה:** בית הדין מפרט את טענות התובע כנגד המומחה (סעיפים 11-16) ודן בכל אחת מהן לגופה. * **"טעות קולמוס" ופרשנותה:** בית הדין דחה את טענת התובע שהמומחה "עט" על טעות קולמוס (הבחנה בין TCA ל-TCE). בית הדין קיבל את הסברו של המומחה כי אינו מוסמך לדון בנושא שלא נקבע שנחשף אליו התובע, וכי יש להניח שמדובר בטעות של התובע (סעיף 12). * **התחמקות ממתן תשובות:** בית הדין דחה גם טענה זו, וקבע כי המומחה מרחיב בתשובותיו ומתייחס ברצינות לנתונים (סעיף 13). * **אי בקיאות בספרות המקצועית:** בית הדין דחה טענה זו, תוך ציון התייחסות המומחה באריכות לספרות הרלוונטית (סעיף 14). * **"אסכולה מחמירה":** בית הדין דחה גם טענה זו, בשל חוסר ביסוס (סעיף 15). * **נימה אישית/בלתי מקצועית:** בית הדין דחה טענה זו, לאחר ניתוח מעמיק של הדברים. נקבע כי הערות המומחה, אף שהן ביקורתיות, נבעו מליקויים בהצגת הנתונים על ידי ב"כ התובע, ואינן מהוות השתלחות או פגיעה מהותית בחוות הדעת (סעיף 16). 5. **הקשר הסיבתי והאתגר המדעי:** * **אי-ידיעת גורמי המחלה:** בית הדין מציג את קביעת המומחה כי הגורמים לסרטן מסוג NHL אינם ידועים (סעיף 9). גורמי סיכון ידועים כוללים דיכוי מערכת החיסון, וירוסים, חיידקים, וייתכן שגם כימיקלים (חרקים, עשבים). * **ההבחנה בין NHL לתת-הזן הספציפי:** נקודה מרכזית בהחלטה היא ההבחנה שמבצע המומחה בין NHL באופן כללי לבין תת-הזן הספציפי של התובע (Diffuse Large B-Cell Lymphoma). המומחה סבור כי ייתכנו גורמי סיכון שונים לכל תת-זן (סעיף 10 ו-19). * **ממצאים סותרים בספרות:** המומחה ערך חיפוש נרחב ומצא מאמרים עם מסקנות סותרות. חלקם מצביעים על קשר אפשרי לכימיקלים מסוימים, אך לא בהכרח למתכות או לעבודת ריתוך, והם לא תמיד מבחינים בין תתי-זנים (סעיף 9). * **החומרים אליהם נחשף התובע:** המומחה הודה כי חלק מהחומרים אליהם נחשף התובע (כגון אסבסט, חומרים להסרת שומנים) נחשבים מסרטנים באופן כללי, אך לא הוכח קשר ספציפי בין חשיפה זו לזן הסרטן של התובע (סעיף 9 ו-10). * **חוסר שלילה חד משמעית:** המומחה לא שלל באופן חד משמעי את הקשר הסיבתי, אך גם לא מצא קשרים משמעותיים (סעיף 9). הוא העריך כי כדי לקבוע קשר סיבתי ברמת ודאות של 50% (סף ההוכחה הנדרש לעיתים) לא די במחקרים הקיימים (סעיף 10). **חידושים או דגשים משפטיים בהחלטה:** 1. **הכרה בצורך בבירור נוסף במקרים של אי-ודאות מדעית:** למרות שלא מצא ממש בטענות התובע כנגד המומחה, בית הדין נענה לבקשה למינוי מומחה נוסף. הנימוק המרכזי לכך הוא "מקרה קצה ייחודי מסוגו" (סעיף 19). למרות שרוב הטענות נדחו, בית הדין זיהה "טעם מיוחד המצדיק מינויו של מומחה נוסף" (סעיף 20). * **הסיבה לטעם המיוחד:** טמונה בכך שה"מחלה האם" (NHL) עשויה להיות קשורה לחשיפה תעסוקתית, אך המומחה סבור שיש לבחון את תת-הזן הספציפי בנפרד. כל זאת, בעוד שכל המחקרים הקיימים אינם מצליחים למצוא גורמי סיכון תעסוקתיים ברורים, אך גם לא שוללים זאת. אי-הוודאות המדעית הזו, בשילוב עם מורכבות המקרה (תת-זן ספציפי, חשיפה לחומרים שונים), הובילה את בית הדין למסקנה כי נדרש בירור נוסף, גם אם אין פגם בחוות הדעת הראשונה. * **חידוש:** החלטה זו מרחיבה את הפרשנות של "טעמים מיוחדים" למינוי מומחה נוסף (סעיף 17 להנחיות). היא מצביעה על כך שגם בהיעדר פגם בחוות הדעת, חוסר בהירות מדעית משמעותי, שאינו מאפשר להגיע להכרעה ברורה, עשוי להצדיק מינוי מומחה נוסף, במטרה להעמיק את הבירור. 2. **איזון בין יעילות ההליך לבין יסודיות הבירור:** בית הדין מכיר בכך שמינוי מומחה נוסף "פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון" (סעיף 17 להנחיות, מצוטט בסעיף 17 להחלטה). יחד עם זאת, במקרה זה, האינטרס של בירור יסודי של זכאות התובע גבר על השיקולים של יעילות הדיון, בשל נסיבות המקרה הייחודיות. 3. **החשיבות של פרשנות מדוקדקת של ספרות מקצועית:** בית הדין מעניק משקל רב לאופן בו המומחה בחן את הספרות המדעית. הוא מציין כי המומחה התייחס באופן מפורט לפרסומים, ביצע חיפוש נוסף, ופירט את נימוקיו לדחיית מסקנות מסוימות (למשל, בנוגע למאמרים שהופנו אליו). הדבר מחזק את העיקרון כי חוות דעת מומחה צריכה להיות מבוססת על סקירה מעמיקה ומנומקת של הספרות הרלוונטית. 4. **התייחסות למורכבות הרפואית של המחלה:** בית הדין מציג את המחלה לא רק כמחלה אחת, אלא כמחלה עם תתי-זנים שונים, ונותן משקל לעובדה שגורמי סיכון עשויים להיות שונים עבור כל תת-זן. גישה זו משקפת הבנה של הדינמיקה המדעית והרפואית העדכנית. **סיכום** החלטת בית הדין בחיפה במקרה דנן מדגימה את האיזון המורכב שבית המשפט נדרש לבצע בין הצורך ביעילות הדיון לבין מחויבותו לבירור עובדתי ומקצועי יסודי. למרות שלא נמצא פגם מהותי בחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה, בית הדין זיהה נסיבות מיוחדות (אי-ודאות מדעית סביב תתי-זנים של מחלה, חשיפה לחומרים בעלי השפעה לא ברורה) אשר הצדיקו, במקרה זה, את מינוי מומחה נוסף. הדבר מהווה חידוש מסוים בכך שהוא מרחיב את התשתית לקבלת החלטה על מינוי מומחה נוסף, מעבר למקרים בהם קיימים פגמים ברורים בחוות הדעת או התנהלות פסולה של המומחה. ההחלטה מחזקת את העיקרון כי יש להסתפק במומחה אחד, אך במקרים חריגים, כאשר טובת הבירור השיפוטי מחייבת זאת, ניתן לחרוג מכלל זה.