ה"פ 26891-05-14

תקציר

בפסק דין זה התגלעה מחלוקת בין עיריית תל אביב-יפו לבין שתי קבוצות - קבלנים ובעלי קרקעות - על סך 3,252,497 שקלים ששולמו בגין היתרי בנייה שפג תוקפם. בית המשפט היה צריך לקבוע איזה צד זכאי לקבל את הכספים. הרקע לפרשה נגע להסכם קומבינציה כושל שנחתם ב-1999 בנוגע לחלקת אדמה בתל אביב. הקבלן לא עמד בסיומו של ההסכם, מה שהוביל להליכים משפטיים שונים. בינתיים, הכספים המדוברים שולמו על ידי הקבלן - בחלקם בערבות בנקאית ובחלקם מכספו - לעירייה כדי להבטיח שהיתרי הבנייה יישארו בתוקף. בית המשפט בחן את הנסיבות בהן בוצעו התשלומים וקבע כי הקבלן זכאי להחזר. מטרתה המקורית של הערבות הבנקאית, כפי שהותוותה בהסכם הקומבינציה, הייתה להבטיח את ביצוע הקבלן לאחר הוצאת היתר הבנייה. בעלי הקרקע הסכימו להפנות את כספי הערבות, יחד עם כספים נוספים מהקבלן, לתשלום מיידי של ההיטלים, ובכך למנוע את פקיעת היתרי הבנייה. לפיכך, קבע בית המשפט כי הקבלן שילם כדין את הכספים בהתאם לתנאים המתוקנים והוא זכאי להחזרתם. עם זאת, מאחר שהקבלן עבר הליכי פירוק, הורה בית המשפט להעביר את הכספים - לאחר ניכוי לתובע 23 - לקופת הפירוק של הקבלן. בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.