רע"א 1135/14

תקציר

התיק נסוב סביב הפרת חוזה וחובת אמונים, כאשר חברת ספנות בולגרית (המשיבה) לא קיבלה עמלות ומסמכים בגין עסקאות שבוצעו על ידי סוכנה הישראלי (הנתבע). בית משפט השלום פסק לטובת המשיבה ופסק לה 276,757 דולר, אך לא הרים את מסך ההתאגדות כדי להטיל אחריות אישית על בעלי המניות של הסוכן. המשיב ערער על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי פסק לטובתם, הרים את המסך והורה לבעלי המניות לשלם את מלוא הסכום. אחד מבעלי המניות (המבקש) מבקש כעת רשות ערעור על פסק דין זה, בטענה כי שגה בית המשפט המחוזי ביישומו דוקטרינת הרמת המסך והאחריות האישית. עם זאת, שופט בית המשפט העליון מסרב להיעתר לבקשה, שכן היא אינה מעוררת שאלה משפטית מעבר לתחום הצדדים הישירים ורק מבקשת לדון בעניין. השופט מציין כי החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על ממצאים עובדתיים קונקרטיים ותקדימים משפטיים קיימים, וגם אם נפלו טעויות ביישום החוק, הן לא יהוו עילה לערעור נוסף. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.