בש"פ 3322/18

תקציר

בית המשפט החליט לקיים את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הנשקפת מהמשיב, המואשם בשורה של עבירות מין חמורות שבוצעו בקטין עם ליקוי קוגניטיבי. המשיב ניצל את מרותו על הקטינה וניצל את אמונה. החלטת בית המשפט המחוזי לעקוב אלקטרונית אחר המשיב התבססה על התפיסה כי המעשים המיוחסים לו התרחשו באירוע בודד המנצל מערכת יחסים מיוחדת. עם זאת, שופט ערכאת הערעור קבע כי ניצולו של המשיב את מערכת היחסים הקרובה וסמכותו על הקורבן אינם משקפים סכנה פחותה או מהווים סיכון למתלוננת בלבד. תחת זאת, הערכת שירות המבחן תמכה בסיכון הניכר להישנות המחלה, והשופט הסכים כי הנסיבות המתוארות בכתב האישום מצביעות על מסוכנות גבוהה יותר הנשקפת מהמשיב. יתר על כן, השופט שקל את כשירותם של המפקחים המוצעים ומצא אותם בלתי מספקים, בהתחשב בעברו של אחיו של המשיב בעבירות אלימות ובסמכותו הבלתי סבירה של בנו עליו. מאחר שלא היו ראיות קונקרטיות לסכנה ספציפית הנשקפת מהמתלוננת, המתגוררת כיום במשפחת אומנה, החליטה השופטת כי ביטול החלטת בית המשפט המחוזי מוצדק. החלטה זו להמשך המשמורת עד תום ההליכים נגד המשיב עומדת בעינה, והזכות להגיש בקשה חוזרת לעיון חוזר בשל שינוי הנסיבות.