ה"פ 699/08

תקציר

המבקשים, אוריון ובן דוד, ביקשו ללוות מהמשיב, גולדפינגר, סך של 1,250,000 דולר לצורך פירעון חוב שהיו חייבים לבנק הפועלים. הצדדים ניסחו וחתמו על הסכם הלוואה, הכולל סעיף הקובע שער רצפה לדולר, עליו חולקים כעת המבקשים. לטענת המבקשים, הסעיף עמום ואינו משקף את כוונות הצדדים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי לשון ההסכם ברורה וחד משמעית ואינה דורשת פרשנות נוספת. חילופי הטיוטות וההודעות האלקטרוניות בין עורכי הדין של הצדדים מאשרים כי סעיף תעריף הרצפה היה נוכח תמיד ולא נוסף בחשאי. למבקשים היו מספר הזדמנויות לעיין בהסכם אך בחרו שלא לעשות כן, ולכן הם אחראים שלא לשים לב לסעיף. בית המשפט מדגיש כי יציבות חוזית היא בעלת חשיבות עליונה במקרים מסוג זה ויש לתת משקל ללשונו הברורה והחד משמעית של החוזה. מאחר שהמבקשים לא התנגדו לסעיף במהלך המו"מ או בעת חתימת ההסכם, והעלו את הנושא רק לאחר פיחות הדולר, טענתם אינה יכולה לעמוד. בנוסף, התעקשות המשיב על פירעון ההלוואה בהתאם לתנאים המוסכמים אינה נחשבת לחוסר תום לב. בית המשפט דן גם בנטל ההוכחה המוטל על המבקשים ובעקרון הפרשנות כנגד המנסח, ומגיע למסקנה כי הם אינם חלים במקרה זה. לפיכך, בית המשפט קובע כי יש לפרש את סעיף 3 בהסכם ההלוואה כפשוטו, והשיעור המייצג לחישוב סכום ההלוואה הוא השיעור ביום חתימת ההסכם. כמו כן, בית המשפט דוחה את בקשת המבקשים לסעד זמני לעיכוב מימוש המשכנתא. המבקשים נדרשים לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין.