רע"א 59281-05-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור לדחיית תביעה. המקרה המקורי עוסק בתביעה כספית בסך 2 מיליון שקל שהגיש תובע נגד ארבעה נתבעים, בגין מכירת דירה שהייתה בטוחה להלוואה. התובע טען לרשלנות מצד כל הנתבעים, הפרת הסכמים, עשיית עושר ולא במשפט ומרמה. שניים מהנתבעים הגיעו להסכמי גישור נפרדים עם התובע, והותירו את הנתבעים 3 ו-4 להתמודד עם התביעה. הנתבעים 3 ו-4 ביקשו לדחות את התביעה נגדם על הסף, בהסתמך על סעיפים 83 ו-84 לפקודת הנזיקין, שכן התובעת הגיעה להסכם ממון עם נתבעת 1. בית משפט קמא דחה את הבקשה, בנימוק של צורך בבירור נוסף, והכוון את הצדדים לבירור ההליך לגופו. לאחר מכן הגישו הנתבעים בקשת רשות ערעור על ההחלטה, שנדחתה אף היא על ידי ערכאת הערעור, בנימוק שהבקשה לדחייה על הסף היא צעד דרסטי, ובמקרה זה אין מקום לפיטורים כאלה. בית המשפט הדגיש את הצורך להבהיר את תפקידם ואחריותם של הנאשמים, במיוחד לאור העובדה שהתיק נמצא בשלב מתקדם, והוכחות מתוכננות לעתיד הקרוב. עוד צוין בפסק הדין כי הנאשמים יוכלו להעלות את טענותיהם בשלב הכרעת הדין, לאחר הצגת הראיות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא צו להוצאות, נוכח היעדר תגובה מצד התובע.