רע"פ 7887/20
החלטה עליון
תקציר
בהחלטתו לדחות את בקשת רשות הערעור הדגיש בית המשפט כי חופשה כזו ניתנת בדרך כלל רק כאשר עומדות על הפרק סוגיות משפטיות או ציבוריות משמעותיות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים, או במקרים נדירים בהם קיים פוטנציאל לעוול מהותי. בקשת המבקש, שהתמקדה בחומרת העונש, לא עמדה בקריטריונים אלה, שכן לא הראתה חריגה משמעותית ממדיניות הענישה שנקבעה בעבירות דומות. בית המשפט התייחס למקרים קודמים כדי לתמוך בעמדתו כי פער בענישה בין בתי המשפט אינו מצדיק ערעור מטבעו. מדובר בעבירות של אלימות במשפחה, תוך התנהגות מגונה שהסלימה בחומרתה, תוך הפגנת אי כיבוד זכויותיה וכבודה של הקורבן. החלטת בית המשפט המחוזי להטיל עונש מחמיר מזה של בית משפט השלום נמצאה ראויה, ומשקפת את חומרת העבירות ואת הגורמים המחמירים. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי גזר הדין לא חרג באופן מהותי מהנורמות המקובלות ואין הצדקה ממשית לערעור. לפיכך, הבקשה נדחתה, ואישרה את החלטת בית המשפט המחוזי.
חקיקה מקושרת
רע"פ 7887/20 ע.ע נ' מדינת ישראל, עליון (10.1.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.