ת"א 2870/00

תקציר

המחלוקת נסובה סביב טענותיהם המתחרות של התובעים מס' 1 ו-2, אשר רשמו הערת אזהרה על דירה שרכשו, והנתבע מס' 1, אשר רשם עיקול על אותו נכס. בית המשפט מצדד בתובעים, וקובע כי זכויותיהם, הנגזרות מהסכם מכר ונספחיו, גוברות על העיקול של הנתבעת מס' 1. קביעה זו מבוססת על סדר הרישום הכרונולוגי, לטובת התובעים, ותקדימים משפטיים התומכים בזכויותיהם השוויוניות. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענת הנתבע מס' 1 כי יש לראות בו נושה על פי הסכם המכר, ואינו מוצא ראיות מספיקות לכך שהשיקים שהוא מחזיק הועברו אליו על ידי נושה המוזכר בהסכם. השופט דוחה גם את בקשתו של הנתבע מס' 1 לסעד מן היושר, וקובע כי התובעים לא הטעו אותו וכי מטרת הסכם המכר הייתה לחסל את חובותיה של הנתבעת מס' 2, כאשר כל עודף השייך לתובעים. לפיכך, בית המשפט מורה להסיר את העיקול על הכספים המוחזקים בקופת בית המשפט ולהעבירו לתובעים. בנוסף, הנתבעת מס' 1 מחויבת לשלם את שכר טרחת עורך הדין של התובעים והוצאות משפט. פסק דין מקיף זה פותר את התביעות המתחרות על הדירה ומבהיר את זכויותיהם של הצדדים המעורבים.