בג"צ 7351/03

תקציר

בית המשפט החליט כי יש להיעתר לבקשת העותרים. במדינת ישראל קיים חוק המבטיח שכל ילד יקבל חינוך חינם עד גיל 16 או עד לסיום כיתה י', המוקדם מביניהם. זכות זו לחינוך חינם חלה על לימודים במוסדות חינוך רשמיים. בית המשפט קבע כי זכות זו לחינוך חינם כוללת גם את בחינות הבגרות שהן סיכום לימודיו התיכוניים של התלמיד ודרישה לסיום לימודיו. בחינות אלה אינן חובה במובן זה שניתן להשלים 12 שנות לימוד מבלי לגשת אליהן, אך מערכת החינוך מכינה את התלמידים אליהן לאורך כל השנים. החלטת בית המשפט נתמכת גם בתקנות זכויות התלמיד המתוות את התנאים לבחינות בגרות אלו. בית המשפט הדגיש כי היעדר כל בסיס חוקי פירושו שמשרד החינוך אינו רשאי לגבות אגרות עבור בחינות אלה. האילוצים התקציביים של מערכת החינוך אינם מקנים כל סמכות חוקית לדרוש תשלום ללא הליך משפטי הוגן. השופטים הסכימו גם כי אין להחזיר את התשלומים עבור בחינות הבגרות, אם כי לא נקטו עמדה בשאלה האם לאנשים ששילמו עבור בחינות אלה ללא כל בסיס חוקי יש זכות לתבוע את הכסף בחזרה. המשיבים יידרשו לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, וכן הוצאות משפט.