ת"צ 67983-02-23

תקציר

השופט החליט לדחות את התביעה הייצוגית על הסף משום שלתובע אין עילת תביעה אישית, שהיא דרישה להגשת תובענה ייצוגית לפי סעיף 4(א)(1) לחוק התובענות הייצוגיות. התובע, אדם המשתמש בתחבורה ציבורית, לא הוכיח כל פגיעה אישית או קושי קונקרטי הנובע מחוסר נגישות בתחנות אוטובוס בתחומי העיר הנתבעת. טענות התובעים הינן כלליות ואינן מבססות כל הפרה של החוק כלפיהם באופן פרטני. התצהיר שצורף לבקשה מדגיש עוד יותר את היעדר העילה האישית, וקובע כי עניינה של התובעת הוא בקידום הנגישות במרחב הציבורי. בעוד החוק מאפשר להחליף את התובע הייצוגי אם הבקשה ראויה, השופט מדגיש כי זו אינה אפשרות מתאימה במקרה זה, לאור הקשיים הראייתיים שהיא תציב. יתר על כן, האפליקציה מכילה נתונים לא רלוונטיים על ערים אחרות, המצביעים על חוסר בהירות וליקויים פוטנציאליים. בנוסף, קיימים חוסר עקביות בהגדרת הקבוצה שהבקשה מבקשת לייצג, דבר המקשה על זיהוי חברי הקבוצה. עוד מציינת השופטת בקצרה כי התובעת הציגה טענות משכנעות בדבר חובתה של הנתבעת להנגיש תחנות אוטובוס, אך מחלוקת זו צריכה להישמר לשלב בקשת האישור. ככלל, השופטת קובעת כי הבקשה נעדרת שחר ודינה להידחות, ולא ייגבו הוצאות מהתובע בהתחשב בנסיבות.