ע"מ 316/05

תקציר

נישואיהם של שני בני זוג נשואים, שניהלו יחד חווה חקלאית, התפרקו. המחלוקת העיקרית הייתה באשר לזכויות במשק האמור, שלטענת הבעל נרכש לפני הנישואין ושופץ באמצעות חסכונותיו מנישואיו הראשונים. האישה, לעומת זאת, טענה כי המשק שופץ באמצעות כספים משותפים ועבודתה במהלך נישואיהם ולכן צריכה להיות לה מחצית מהזכויות בו. בית המשפט קמא פסק לטובת האישה, מה שהוביל את הבעל לערער על ההחלטה, ואת האישה לערער שכנגד על זכויות נוספות. שופטי הערעור, לאחר שבחנו את הראיות ואת הדין, הכריעו בחלקם לטובת הבעל ובחלקם לטובת האישה. הם הסכימו עם קביעתו של בית משפט קמא כי הצדדים תרמו באופן שווה לתפעול המשק ולשיפורו, ולפיכך על האישה לקבל מחצית משווי השיפורים שנעשו במהלך הנישואין, בעוד שהקרקע עצמה נותרה של הבעל. עם זאת, השופטים קבעו כי רישום הזכויות במקרקעין על שם האישה נעשה בטעות ודינו להתבטל. יתר על כן, הם פסקו כי האישה זכאית למחצית משווי בית המגורים, כולל הקרקע, כפי שהורחבה ושופצה במהלך הנישואין. עוד קבעו השופטים כי זכותה של האישה למזונות מהבעל פקעה ביום 1.12.2005, בשל סירובה לקבל גט כפי שהורה בית הדין הרבני. לבסוף חויבה האישה לשלם לבעל הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.