סע"ש 67874-03-17

תקציר

התובע, נהג משאית שעבד אצל הנתבעת במשך שמונה עשרה שנה, תבע גמול שעות נוספות ופדיון ימי חופשה שלא נוצלו. התובע טען כי בתחילת העסקתו הסכים לקבל שכר חודשי של 6,000 ₪ עבור עבודה במשרה מלאה מבלי לציין את העבודה בשעות נוספות ואת תמורתה. עוד טען התובע כי בפועל ביצע עבודה יומית בשעות נוספות שלא שולם לו בנפרד, וכי רק בשנת 2011 החלה הנתבעת לשלם לו סכום נוסף, שסומן כ"נקודת חלוקה", המהווה תשלום עבור השעות הנוספות שביצע. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי שולם לתובעת שכר כולל הכולל עבודה בשעות נוספות. לטענת הנתבעת, מתכונת העבודה הרגילה שסוכמה עם התובעת כללה 11 שעות ברוטו ליום, כולל עבודה בשעות נוספות. עוד טען הנתבע כי תוספת "נקודת החלוקה" לא הייתה קשורה לעבודה בשעות נוספות אלא להעלאת שכר הבסיס של התובע בעקבות בקשתו. בית הדין קבע כי מתכונת ההעסקה, כפי שסוכם בתחילת העסקתה של התובעת, היא עבודה במשרה מלאה תמורת תשלום חודשי של 6,000 ₪, מבלי לדון בגמול שעות נוספות. בית הדין מצא כי עבודתו הרגילה של התובע כללה ביצוע שעות נוספות יומיות בגינן לא קיבל שכר נפרד. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת שילמה לתובע שכר כולל בניגוד להוראות חוק הגנת השכר. עוד קבע בית המשפט כי זמני ההמתנה של התובעת בנקודות החלוקה מהווים שעות עבודה. באשר לפדיון ימי חופשה, דחה בית הדין את התביעה, בקובעו כי התובע לא היה זכאי לתשלום עבור פדיון חופשה במהלך עבודתו. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 132,981 ₪ בגין הפרשי שעות נוספות, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין.