ע"א 3338/06

תקציר

בפסק דין זה פנה מפרק לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה להורות על השבת תשלומים בגין רכב מושכר. המבקש, שעשה שימוש פרטי ברכב, חויב על ידי בית המשפט המחוזי להשיב לקרן הפירוק של החברה סך של 82,548 ₪. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור על פסק דין זה יחד עם בקשה לעכב את ביצוע ההוצאה לפועל עד למתן פסק דין בערעור, אשר נדחה על ידי בית המשפט. בית המשפט קבע כי עיכוב ביצוע פסק דין הוא צעד חריג, במיוחד עבור פסקי דין כספיים, אשר בדרך כלל ניתן לבטלו. המבקש לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי קיימת סיבה להצדיק את השיהוי, שכן הטענות שהוצגו התבססו בעיקרן על ממצאים עובדתיים מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שערכאת ערעור אינה פוסלת בדרך כלל. יתר על כן, מאזן הנוחות נטה לטובת המשיבים והחברה, שכן סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור לא היו ברורים. בית המשפט הדגיש כי יש להעביר את הכספים המדוברים לקרן הפירוק לפי תקנה 36 לתקנות החברות (פירוק), על מנת להבטיח שהכספים יטופלו כראוי במהלך הליך הערעור. משכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, כלומר על המבקש לקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולשלם את הסכום הנקוב לקופת הפירוק ללא דיחוי.