ת"א 61579-08-16

תקציר

בית המשפט קבע כי אין לו סמכות שיפוט במקרה זה בשל מיקומו של מעבר אלנבי ביהודה ושומרון, הנשלט על ידי כללי תפיסה לוחמתית על פי המשפט הבינלאומי הפומבי. החקיקה הישראלית, לרבות חוקי המכס והמיסים, אינה חלה במקרה זה משום שהשטח אינו חלק ממדינת ישראל הריבונית. במקום זאת, החוק החל הוא צו כללי 973, תחיקת ביטחון המסמיכה את מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. הצו מתיר תפיסה והחרמה של כספים, כולל זהב, הנכנסים לאזור מירדן דרך מעבר אלנבי. לדברי בית המשפט, הפורום המתאים לסכסוכים הנוגעים לתחולת צו 973 הוא ביהודה ושומרון ולא בבתי המשפט האזרחיים בישראל. טענת הנאשם כי החקיקה הישראלית חלה ישירות על מעבר הגבול אינה עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון ועם עמדת היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, סעיף 79 לחוק בתי המשפט אינו מקנה סמכות שיפוט חוץ-טריטוריאלית במקרה זה. לפיכך, התביעה נדחית על הסף, והתובע חופשי להעלותה בפני הפורום המוסמך באזור. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, ופסק הדין יוגש לבאי כוחם.