בג"צ 2594/96

תקציר

העותר, מוסד להשכלה גבוהה המוסמך להעניק תואר ראשון במשפטים, עתר לבית המשפט נגד פרסום נתונים כלליים על שיעורי ההצלחה בבחינות ההתמחות על ידי לשכת עורכי הדין, שכללו את בוגרי העותרת בקטגוריה של מוסדות "לא אקדמיים", בטענה כי הדבר פוגע בשמו הטוב. עוד ביקשה העותרת כי לשכת עורכי הדין תפסיק לסווג אוניברסיטאות ומכללות באופן שונה בטופס הבקשה לבחינה ותמסור לעותרת נתונים על שיעורי ההצלחה של בוגריה בהשוואה למוסדות אחרים ללימודי משפטים. בג"ץ קבע כי לשכת עורכי הדין רשאית לפרסם נתונים המבחינים בין בוגרי אוניברסיטאות לבין בוגרי מכללות המורשות להעניק תארים אקדמיים, שכן אין בכך כדי לפגוע בשמו הטוב של העותר או להפר את חוק המועצה להשכלה גבוהה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסיווג הנוכחי בטופס הבחינה עונה על דרישות העותר. באשר לבקשת העותרת לנתונים על אחוזי ההצלחה של בוגריה, קבע בית המשפט כי לעותרת אינטרס לגיטימי במידע זה ובזכות לדעת, שהיא היבט של חופש הביטוי. לשכת עורכי הדין, כרשות ציבורית, הייתה מחויבת למסור מידע זה, מה גם שהוא אינו פרטי, ומניעת המידע עלולה לעכב את מימושו העצמי של הפרט. בית המשפט הדגיש כי הזכות למידע אינה מוחלטת אלא יחסית, ועל לשכת עורכי הדין מוטל הנטל להראות סיבה משכנעת לסירוב. במקרה זה לא עשתה כן ההתאחדות, ולפיכך נדרשה למסור לעותרת את הנתונים המבוקשים, לרבות נתונים מחודש מאי 1996 ואילך, מועד פרסומם. בנוסף, קבע בית המשפט כי מסירת נתונים אלה אינה מפרה את חוק הגנת הפרטיות, שכן היא אינה נוגעת למידע פרטי על אנשים אלא לנתונים סטטיסטיים על מוסדות. השופט גולדברג הדגיש כי הנתונים שייכים לציבור ויש לחשוף אותם, במיוחד משום שהם יכולים לסייע לאנשים לבחור בית ספר מתאים למשפטים. בהתאם לכך אושרו הצו המוחלט בנקודה השלישית בעתירה והצו על תנאי בנקודה הראשונה, ולשכת עורכי הדין חויבה לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.