המ"ש 1264-03-24

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש להאריך את מועד המשפט בגין דו"ח עבירת תנועה. לטענת המבקש, הדו"ח, שהיה בגין שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, שולם ללא ידיעתו על ידי פקיד דואר אותו ביקר לצורך פירעון חוב שאינו קשור. המבקש טען כי ייגרם עיוות דין אם ההרשעה תעמוד בעינה, ולא ניתן לו יום בבית המשפט להגן על עצמו. עם זאת, בית המשפט מצא כי תשלום הדו"ח נחשב כהודאה באשמה לפי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט דחה גם את טענת המבקש כי תשלום הדו"ח אינו באחריותו, שכן מצופה מאדם להיות מודע לסיבות לתשלום הדו"ח. זאת ועוד, טענת המבקש כי תשלום הדו"ח נעשה בטעות אינה מצדיקה את הארכת מועד המשפט, מה גם שהוא שולם כחודש וחצי לאחר הוצאתו. בית המשפט הדגיש כי יש לשמור על עקרון סופיות הדיונים, ואין לקיים הארכות כדבר שבשגרה. לבסוף, נדחתה גם טענת המבקש כי נקודות ההפרה הובילו לאמצעים מתקנים, שכן אמצעים אלה אינם נחשבים לענישה ואינם מצדיקים את הארכת מועד המשפט. בהיעדר נימוקים משכנעים ובהתחשב באינטרס הציבורי בסופיות הדיונים, דחה בית המשפט את הבקשה.