תלה"מ 38274-11-18

תקציר

פסק הדין של בית המשפט הוא לטובת האישה, שטענה כי הסכם הממון שנחתם בינה לבין בעלה לפני נישואיהם בשנת 2011 היה תקף. בית המשפט מצא את עדותו של הבעל בלתי אמינה, וקיבל את טענת האישה כי הצדדים התכוונו להינשא בעת חתימת ההסכם, למרות הזמן שחלף בין ההסכם לחתונה. לפיכך, בית המשפט הכיר בהסכם כהסכם ממון תקף לפי חוק יחסי ממון. כמו כן, הורה בית המשפט על חלוקת תמורת הפירוק ממכירת הדירה שבבעלות בני הזוג יחד, בהתאם למנגנון הקבוע בהסכם. כמו כן חויב הבעל לשלם 600 ש"ח לחודש עבור כל אחד מילדיהם הקטינים של בני הזוג כמזונות זמניים, וכן 400 ש"ח לחודש עבור השתתפות בהוצאות אחזקת החלקה בה מתגוררים הילדים עם אמם. הצדדים יחלקו את הוצאות החינוך והבריאות של הילדים שווה בשווה. החלטה זו תיכנס לתוקף החל מיום 1.1.2021, והחלטת המזונות הזמניים הקודמת תעמוד בתוקפה עד אז. בנוסף, הורה בית המשפט כי כל הזכויות הסוציאליות/פנסיוניות שנצברו לשני הצדדים במהלך נישואיהם יאוזן באופן שווה, אלא אם הצדדים יגיעו להסכמה לגבי אופן האיזון. לבסוף חויב הבעל לשלם את הוצאות האישה בגין תביעת הרכוש, בסך 20,000 ₪.