ע"א 295/69

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שהגישו יורשיו של שמחה שושן, שהלכה לעולמה עקב פציעות שנגרמו לה בפיצוץ סמוך למקום עבודתה. המערערים ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לנכות סך של 6,000 לירות ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי (המכון) מסך הנזקים שחבה להם המשיב, החברה לעבודות חוץ ונמלים בע"מ. האחרונה נמצאה אחראית למותה של גב' שושן יחד עם המנוחה עצמה. על פי פסק הדין, המכון, אשר דרש מהמשיב פיצוי בגין ההטבות ששולמו למנוח, רשאי לעשות כן ויש לנכות את הסכום שהתקבל מהמכון מהפיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט. פסק הדין מתבסס על פסקי דין קודמים הקובעים את זכות החלוף של המוסד לביטוח לאומי לגמלאות המשולמות או ישולמו לנפגע או לתלויים בו. בית המשפט מדגיש כי הנפגע זכאי רק להפסדו, שבמקרה זה הוא הסכום העולה על הגמלה המתקבלת מהמכון, כל עוד האחרון לא ויתר על זכותו. הואיל וזכותו של המכון לשיפוי מהמשיב נשללה במקרה זה, אין המשיב חייב לשלם את מלוא סכום הפיצויים הנתבעים על ידי המערערים. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות בנושא ומטרתה להבטיח כי הנפגע יקבל פיצוי הולם תוך הכרה בזכויות המכון.