ע"פ 7766/09

תקציר

הערעור מתייחס לכתב אישום פלילי שהוגש נגד המשיבה בגין עבירות רבות של זיוף, מרמה, גניבה בידי עובדת וקשירת קשר לביצוע פשע, המיוחסות לה בקשר לעבודתה כמזכירה בעסקו של המתלונן, מר יצחק חייק. על פי כתב האישום, במשך תקופה של כשנה וחצי זייפה המשיבה עשרות שיקים שנמשכו בחשבון העסק, אשר הופקדו בחשבונותיהם של המשיבה ובני משפחתה, לרבות בעלה, שלא עבד בעסק, אמה ובנה התינוק. בנוסף, הואשמה המשיבה בזיוף דוחות לרואה החשבון וניפוח שכרם של עובדים שלא הועסקו בעסק, או הועסקו בו בהיקף מצומצם, ובהעברת הסכומים לחשבונות המשיבה ובני משפחתה. המשיב הואשם גם בגניבת מזומנים מהעסק ובזיוף חתימות עובדים על שיקים, שהופקדו לאחר מכן בחשבונות המשיבה ובני משפחתה. המשיבה זוכתה בבית משפט קמא מכל האישומים שיוחסו לה, והמדינה ערערה על הזיכוי. השופט ט' שפירא הגיע למסקנה כי התביעה הצליחה להרים את הנטל הראייתי להוכיח את אשמתו של המשיב מעבר לספק סביר באישומים של זיוף, מרמה וגניבה על ידי עובד. שגה בית משפט קמא בהערכת הראיות והתעלם מראיות ומגורמים שהיו יכולים להשפיע על הכרעת הדין. גרסתה של המשיבה נמצאה בלתי רלוונטית, שכן תשובותיה היו מעורפלות, מתחמקות וסותרות, וגרסתה לא הייתה עקבית ולא הגיונית. המשיבה לא הרימה את הנטל הטקטי ולא הציגה הסבר חלופי אמין להתנהלותה. לפיכך הציעה השופטת שפירא לחבריה לקבל את הערעור ולהרשיע את המשיב בעבירות המיוחסות לה, למעט קשירת קשר לביצוע פשע, שלא נכללה בערעור. הנשיאה דבורה ברלינר הסכימה עם חוות דעתה של השופטת שפירא, והוסיפה כי מעשי המרמה שביצע המשיב היו כה בוטים, עד כי ההסבר להם חייב להיות ענייני ומשכנע במיוחד, דבר שהיה חסר במקרה זה. גם המשנה לנשיא (מיל.) זאב המר הסכים עם דעתו של השופט שפירא. לפיכך, החליט בית המשפט לקבל את הערעור ולהרשיע את המשיבה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום, למעט העבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין.