תלה"מ 33832-02-21

תקציר

לאחר בחינת טיעוניהם ועדויותיהם של שני הצדדים המעורבים בסכסוך הורי, אישר השופט באופן חלקי את בקשת האם להעתיק את מקום מגוריו של בנה הקטין יחד איתה לגבולות *******. ההחלטה התבססה על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע כי הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים ועליהם לפעול לטובתם. השופטת קיבלה את המלצותיה של העובדת הסוציאלית, וקבעה כי הילדה תוכל להתמודד עם המעבר וכי הדבר לא יפגע בשלומה או ביחסיה עם אביה. המהלך נמצא גם לטובת הילד, בהתחשב ברצונה של האם להרחיב את משפחתה ולקדם את הקריירה שלה, דבר שייטיב בסופו של דבר עם הילד. יתר על כן, השופטת קבעה כי המעבר לא יביא לריחוק גיאוגרפי ולא יפגע בקשר של האב עם הילד, שכן מרחקי הנסיעה יהיו מאוזנים. טענותיו של האב נגד המהלך, בטענה לקושי פיזי בנסיעה למרחקים ארוכים, לא היו משכנעות. השופטת הדגישה את חשיבות מערכת היחסים התקינה בין הילדה לאביה ואת האוטונומיה של ההורים בבחירת מקום מגוריהם. לפיכך, אושר מעבר מקום מגוריה של הילדה לגבולות שנקבעו, כאשר זמני השהייה הזמניים נקבעו לילדה בבית אביה. ההחלטה נכנסה לתוקף בסוף שנת הלימודים. בנוסף, בקשת האב להטיל עיצומים על האם נדחתה, והאם חויבה לשלם לאב הוצאות בסך 3,500 שקל.