ת"א 44964-07-20

תקציר

התובעת, חברת הנעלה ידועה, תבעה את הנתבעים בגין הפרת סימן מסחר, גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט. התובעת החזיקה בסימני מסחר רשומים לכפכפי הגומי המפורסמים שלה, הדומים לקבקבי עץ, וביקשה למנוע מהנתבעים לשווק את קבקבי הגומי ממותג COQUI. לקבקבים של הנתבעים היו שתי תצורות – ישנה, אחידה בצבעה, וחדשה, עם שני צבעים ודגש על סימני המותג שלהם. בית המשפט פסק לטובת התובע באופן חלקי. בית המשפט קבע כי התצורה הישנה של סתימות הנתבעים נשאה דמיון מטעה לזה של התובעת, ויצרה סיכון להטעיה. הפרה זו לא הייתה חמורה יתר על המידה, אך מאחר שהנתבעים לא בידלו את המוצר שלהם במידה מספקת, הוצא צו מניעה להפסקת שיווקו. ניתן להשמיד את המלאי הקיים או למסור אותו לתובע. כמו כן חויבו הנתבעים להמציא לתובע את רישומי המכירות שלהם ולשלם פיצוי בגין רווחיהם, או סכום חד פעמי של 80,000 ₪ לפי בחירת התובעת. עם זאת, התצורה החדשה של סתימות הנאשמים נמצאה כבעלת סיכון מופחת באופן משמעותי להטעיה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך ששם המותג הבולט COQUI וסימן הצפרדע מבדילים אותם במידה מספקת מהמוצר של התובעת, וניתן להמשיך בשיווקם. בנוסף, חויבה התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 30,000 ₪ בגין התנהלותם הפרוצדורלית, שכן הנתבעים הציעו להפסיק את שיווק התצורה הישנה בעוד התובעת סירבה. פסק הדין הדגיש את האיזון בין זכויות קניין רוחני לבין תחרות חופשית, וקבע כי לציבור עומדת הזכות ליהנות מעיצובים אסתטיים ללא הפקעה קבועה.