ת"א 19098-05-20

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לבקשה שיפוטית, אשר נדחתה. התביעה הוגשה בשלב מתקדם של ההליך, בניגוד ללוחות הזמנים שנקבעו. על פי התקנות הנוכחיות, יש להעלות טענות לחוסר סמכות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; אחרת, בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות לצד שכנגד. ההגשה המאוחרת מבזבזת זמן ומשאבים שיפוטיים, ולכן התביעה נבחנת בהתאם לנסיבות. התרופה להיעדר סמכות עניינית היא שלבית המשפט שיקול דעת להעביר את ההליך אך הוא אינו חייב לעשות כן. במקרה זה, התביעה נגעה לפירעון הלוואה והתבססה על הסכם השקעה, שאמנם התייחס לזכויות בעלי המניות, אך לא דרש מומחיות של המחלקה הכלכלית. תחת זאת, העניין יכול היה להידון בבית המשפט המחוזי, שכן הוא נופל בגדר "עניין כלכלי" כהגדרתו בסעיף 42ב לחוק בתי המשפט. בנוסף, הסעד המבוקש התבסס אף הוא על ההסכם, מה שתומך אף הוא בדחיית הבקשה. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשיב, בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום.