ת"צ 35545-05-16

תקציר

בית המשפט אישר הסכם פשרה מוצע בתובענה ייצוגית, תוך שימת דגש על המסגרת המשפטית המחמירה המסדירה אישורים אלה לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק התובענות הייצוגיות. מסגרת זו נועדה להגן על האינטרסים של חברי הקבוצה על ידי מניעת קנוניה פוטנציאלית בין התובעים המייצגים לבין הנתבעים. אישור בית המשפט דורש שכל הסדר ייחשב "ראוי, הוגן וסביר" לאחר בדיקה מעמיקה. במקרה הספציפי הזה, הצדדים הגיעו תחילה להסכמה באמצעות גישור, שהומלץ על ידי בית המשפט. הליך זה פתר את המחלוקות בין חברי הקבוצה, השיג פיצוי עבורם וגרר התחייבות מצד הנתבעים לתקן את נוהלי השיווק העתידיים שלהם. ההסדר, שנחשב מועיל לקבוצה ומועיל לציבור, במיוחד בתוכנית ההשבה שלה, נחשב כמשקף כראוי את הסיכונים המשפטיים והסיכויים הכרוכים בכך. הגם שהתקיים דיון בשאלת הרלוונטיות של מינוי בודק – בדרך כלל דרישה לפי סעיף 19(ב) לחוק – מצא בית המשפט כי אין בכך צורך במקרה זה בשל אופי הנושאים הנדונים, אשר נעדרים דרישות מומחיות מהותיות ולא ייהנו מהערכה נוספת. יתר על כן, ההסדר נקבע כמתאים לכל המורכבויות המשפטיות המשמעותיות, במיוחד בהתחשב בהיסטוריה הממושכת של התיק ובתהליך משא ומתן מובנה היטב הכולל גישור וייעוץ חשבונאי. בית המשפט אישר גם את הפיצוי המוצע לתובעים ואת שכר הטרחה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה קודמת, ובראשם "שיטת האחוזים" לחישוב שכר טרחה על בסיס סכומים שנגבו בפועל. בסופו של דבר, הסדר הפשרה כלל תרומה לקרן תובענות ייצוגיות שהתמקדה בהגנת הצרכן, ובכך חיזק את מחויבותה לטפל בסוגיות הליבה שהציתו את התביעה הייצוגית הראשונית. ההחלטה, שהתקבלה סופית ב-27 בפברואר 2022, נשלחה לכל הצדדים המעורבים, וסימנה את סיומו של שלב ההתדיינות המשפטית הזה.