ת"פ 7040/08

תקציר

הנאשם הואשם בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה חמורה למתלונן. האירוע החל במרדף מכוניות בין שתי קבוצות חברים שהוביל לקטטה. הנאשם, שעבד כמאבטח בקרבת מקום, ניסה להפריד בין הלוחמים. אלא שאז נטען כי היכה את המתלונן בפניו באמצעות אלה מעץ, וגרם לו ליפול. המתלוננת קמה והמשיכה לריב עם אדם נוסף. זמן קצר לאחר מכן החלו מספר אנשים להכות את המתלונן באגרופים ולבעוט בו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן שברים מרובים והוא נזקק לניתוח. במהלך המשפט טען הנאשם כי לא היכה את המתלוננת ורק ניסה להפריד את הקטטה. עניינה של התביעה הסתמך על עדויות המתלונן וחבריו, וכן על מסמכים רפואיים. השופט מצא את הנאשם אשם בביצוע חבלה בנסיבות מחמירות יחד עם אדם נוסף, תוך שימוש בנשק קר, אך לא אשם בעבירה החמורה יותר של חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות. זאת, משום שהשופט לא השתכנע מעבר לספק סביר כי הנאשם התכוון לפגוע קשות במתלוננת. השופט קיבל את הטענה כי הנאשם היכה את המתלונן באלה וגרם לו ליפול, אך לא שוכנע כי מכה ספציפית זו הובילה לפציעתו הקשה של המתלונן, שנגרמה ככל הנראה מהמכות שלאחר מכן ממספר אנשים. השופט הרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1)+(2) + סעיף 29(ב) לחוק העונשין וזיכה אותו מהעבירה החמורה יותר שבה הואשם.