ע"ב 301327/98

תקציר

התובע, עובד תבע את מעסיקיו, הנתבעים לגמול שעות נוספות, שכר, הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשות ופיצויים בגין אי תשלום דמי ביטוח לאומי במהלך עבודתו מאפריל 1994 ועד פברואר 1998. הנתבעים תבעו מנגד דמי שכירות והוצאות אחזקת דירה ואוכל בזמן שהתובעת התגוררה בדירתו של הנתבע השני. בית המשפט פסק לטובת התובע, בקובעו כי הוא היה עובד ולא קבלן עצמאי בתקופה הנדונה, והורה לנתבעים לשלם לתובע סכומים שונים, לרבות הפרשי העלאת עלויות, הפרשי דמי הבראה, הפרשי שכר, פדיון חופשות, החזר דמי ביטוח לאומי, פיצויי פיטורים ופיצויי ניכוי שכר מלא בגין שכר פברואר 1998. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע פיצוי מופחת בגין שכר עבודה אחר שלא שולם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעתם שכנגד של הנתבעים, וקבע כי מגוריה של התובעת בדירת הנתבע השני היו טובת הנאה שניתנה על ידי הנתבעים. לנתבעים ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין ולשלם לתובע את הסכומים הנקובים, כולל הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, בתוספת מע"מ. פסק הדין פירט גם את הפרשי הריבית וההצמדה החלים על כל תשלום. אם הנתבעים לא ישלמו תוך 30 יום, הסכום יצבור הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין.