ע"א 703/11

תקציר

הערעור עוסק במקרה בו נהרג אדם בתאונת דרכים בשנת 2006. עזבונו, בת זוגו הידועה בציבור, שני ילדיה ושני ילדיו מנישואים קודמים תבעו פיצויים. בית המשפט המחוזי פסק על אחריות ופיצויים, למרות שלילת רישיון הנהיגה של האיש, וקבע כי לא הוכיחו ראיות שהוא ידע על פסילתו. בית המשפט השתמש במשכורתו הקודמת בחברת החשמל כדי לקבוע פיצויים, למרות שעבר לעסק משלו. נפסק פיצוי בגין נזקים לא ממוניים ואובדן השתכרות. עם זאת, הביטוח טען כי מודעותו של המנוח לשלילת הרישיון צריכה לשלול פיצויים, כי הרווחים העתידיים צריכים להתבסס על עסקו ולא על משכורתו הקודמת, וכי חישובי הפיצוי העדיפו את העיזבון והתלויים באופן בלתי הוגן. בית המשפט אישר את השימוש במשכורתו בחברת החשמל, והדגיש את היסטוריית הרווחים היציבה שלו על פני ספקולציות הקשורות לעסקיו האחרונים. הם גם תמכו בחישובי פיצויים על שנים אבודות והכרה בתלות. למרות טענות בדבר מספיקות הראיות בדבר מודעותו של המנוח לפסילתו ומצב התלות של בת זוגו וילדיה, העדיף בית המשפט מטרות מדיניות חברתית וממצאים עובדתיים על פני אמצעי ענישה, ופסק נגד התערבות ערכאת הערעור. בנוסף, השאלה האם תקבולי ביטוח לאומי צריכים לקזז את העיזבון או פיצויי היורשים הייתה שנויה במחלוקת, אך לא נמצאה הצדקה בערעור, בהתחשב בהתחייבויות הכספיות של העיזבון ובזכויות הנושים על פני יורשים המקבלים הטבה כספית כלשהי. השופטים החליטו פה אחד שלא להיעתר לערעור, תוך שהם מאשרים את פסיקות הערכאה הנמוכה יותר ומדגישים את האיזון בין פרשנויות משפטיות לבין תמיכה עובדתית, תוך פסיקת הוצאות משפט למשיבים.