עע"מ 10996/02

תקציר

במחלוקת משפטית הנוגעת לפרויקט ניהול ופיקוח על מתקן הטיהור בקריית גת, חלקה השופטת חיות על פסק דינה של השופטת לוי וסברה כי יש לקבל את הערעור. הליך בחירת קבלן לפרויקט על ידי המערערת היה פטור מחובת מכרז פורמלי בשל אופייה המקצועי של העבודה. "מעין מכרז" הוביל להמלצת המשיבים על ידי ועדה מקצועית; עם זאת, זה לא היה רשמי על ידי ראש העיר, מר זאב בוים. למרות הסתמכותה של הערכאה הנמוכה יותר על אישורו הספקולטיבי של מר בוים להמלצה זו, טענה השופטת חיות כי לא התקבלה החלטה, שכן חוזה חתום נדרש עם העירייה נעדר. עוד עולה מהראיות כי התקיימות התלבטויות מתמשכות בנוגע למועמדים מתאימים גם לאחר פרישתו של מר בוים. בנוסף, בשלב מסוים הסכימו המשיבים למסור את ניהול הפרויקט למר נבון, ובכך ערערו את טענתם להסכם מחייב בעל פה. מצב זה הסתבך עוד יותר עקב שינוי שיטת הביצוע של הפרויקט מ"סוהר" (T.K.) ל"בנייה-הפעלה-העברה" (B.O.T.), אשר הציג הבדלים מהותיים בדרישות, וביטל את תנאי ההצעה המקורית. מאחר שלא היה קיים חוזה פורמאלי בין המשיבים לבין המערערת, הגיעה השופטת חיות למסקנה כי יש לקבל את הערעור והציעה למשיבים לשלם את הוצאות המשפט של המערערת. המשנה לנשיאה ט' אור צידדה בשופטת חיות, וקיבלה ברוב דעות בעד הערעור ביום 9.9.03.