ת"פ 40079/05

תקציר

המתלוננת הייתה מעורבת בתאונת דרכים עם בנו של הנאשם והתפתח ויכוח על הודאה באשמה. הנאשם, שהגיע למקום, איים על המתלוננת. לאחר שהמתלוננת סירבה להודות באשמה ולשלם את הפיצויים, החל הנאשם לסחוט ולאיים על המתלוננת ובני משפחתה. הוא גם פגע ברכושה. הנאשם שלח מכתב דרישה באמצעות עורך דינו ובו ביקש תשלום תוך 10 ימים. צמיגיה של המתלוננת נוקבו מספר רב של פעמים, והיא קיבלה שיחות טלפון מאיימות. באחת הפעמים הונחה תרנגולת שחוטה על מכוניתה. הנאשם נראה סמוך לביתו ולרכבו של המתלונן. רכבו של המתלונן ורכב סמוך נוסף הוצתו ונגרם להם נזק כבד. כמו כן ניסה הנאשם להצית את דירתה של המתלוננת בכך שהשאיר חבילה עם חומר דליק בפתח ביתה. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי לא איים על המתלוננת. הוא גם סיפק אליבי לחלק מהאירועים, שמאוחר יותר התבררו כשקריים. בית המשפט מצא ראיות נסיבתיות חזקות נגד הנאשם, לרבות שקריו, טביעות אצבעותיו בזירת הפשע והקלטת וידאו שלו מנסה להצית את הדירה. השופט הרשיע את הנאשם בניסיון הצתה אך זיכה אותו מאישומים אחרים בשל חוסר ראיות מספיקות, למרות שסבר כי הנאשם עומד מאחורי כל ההטרדות. השופט הדגיש כי יש לבסס ספק סביר, ואין די בחשד לבדו לצורך הרשעה. שקריו של הנאשם והראיות הנסיבתיות החזקות הביאו להרשעתו בניסיון הצתה, בעוד שאר סעיפי האישום לא הוכחו מעבר לספק סביר.