ע"א 3196/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין פסילתו של שופט מ' רביד, מתביעה שהגיש מערער שלימודיו בפקולטה לרפואה הופסקו על ידי האוניברסיטה העברית. המערערת ביקשה צו מניעה זמני שיאפשר להם להמשיך את לימודיהם עד להכרעה בתביעה, אשר נענתה תחילה אך בוטלה בהמשך על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר ישיבת קדם משפט ביקש בא כוח המערער לפסול את השופט רביד, בנימוק של הבעת דעה בתיק. השופט דחה את הבקשה וקבע כי היא מבוססת על שאלות משפטיות. על החלטה זו הוגש ערעור, כאשר המערער טען כי עמדת השופט ברורה ומצביעה על משוא פנים. עם זאת, הערעור נדחה, שכן האמירה של בית המשפט לא נחשבה כעמדה סופית או יוצרת חשש למשוא פנים. דברי השופט נתפסו כהבעת דעה כללית בשלב מקדמי של ההליך ולא הצביעו על דעה קדומה. הערעור לא צלח, והמערער חויב לשלם הוצאות בסך 5,000 ₪ לאוצר המדינה.