תפ"ח 1003/05

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לשורה של תקיפות מיניות שביצע הנאשם, שהיה קטין באותה עת, באחייניתו הצעירה. התקיפות התרחשו במשך תקופה של כשנתיים, בין השנים 1986 ל-1988, כאשר הקורבן היה כבן חמש. הנאשמת ניצלה את מצבה הפגיע של הקורבן, שכן שהתה אצל סבה וסבתה והוריה, שהיו בתפקוד לקוי, לביצוע תקיפות אלה. כתוצאה מכך סבל הקורבן מטראומה קשה ומבעיות נפשיות ארוכות טווח. השופט מכיר בחומרת העבירות, שגזלו מהקורבן את ילדותה, ובצורך בהרתעה ובנקמה. עם זאת, השופטת מכירה גם בזמן הרב שחלף מאז התקיפות, ובשינוי המהותי שעבר הנאשם, לרבות לקיחת אחריות על מעשיו והבעת חרטה עמוקה. בעוד שמעשיו של הנאשם מצדיקים עונש מאסר ממושך, הנסיבות המקלות מאפשרות להקל בעונשו. בתוך כך, השופט גוזר על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, מתוכן שתיים על תנאי, ומורה לו לשלם לנפגע פיצויים בסך 30 אלף שקל. השופט מדגיש את הצורך להגן על קטינים ואת זכות הציבור לצפות להגנה מפני זוועות כאלה, אך גם מכיר בכך שיש לשקול את חלוף הזמן ואת שיקומו של הנאשם. השופט מגיע למסקנה כי נדרש עונש מאוזן, ופסק דין זה בא לשמש פשרה בין השיקולים השונים.