תפ"ח 1051/08

תקציר

הנאשם, שעבד כמסיר שיער בלייזר, הואשם כי אנס לקוחה במהלך טיפול. המתלוננת טענה כי לאחר שסיימה את הטיפול ברגליה, הציע הנאשם להסיר שיער מאזור המפשעה שלה ולאחר מכן החדיר את אצבעו לאיבר מינה. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי גרסת המתלונן הייתה כמעט בלתי אפשרית בשל אילוצי זמן ומאפייני מכשיר הלייזר בו נעשה שימוש. בית המשפט פירט את עובדות המקרה, את עדויות המתלונן והנאשם ואת הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הנאשם, וקבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח אשמה מעבר לספק סביר. עדותה של המתלוננת לא הייתה משכנעת, וראיות ההגנה יצרו ספק סביר, ששחק את גרסת התביעה לאירועים. יתר על כן, ראיות חיצוניות, לרבות עדותה של אמה של המתלוננת, מטילות ספק בגרסת התביעה. השופט הדגיש כי הכרעת הדין לא ביססה את אמיתות דברי הנאשם או את שקריות טענותיה של המתלוננת, אלא קבעה כי קיימת הסתברות ממשית לחפותו של הנאשם. השופט רענן בן-יוסף והשופטת נורית אחיטוב הסכימו עם הכרעת הדין, והדגישו את הספק הסביר בתיק. ההחלטה פה אחד הייתה לזכות את הנאשם בשל הספק הקיים.