ע"ע 12583-07-11

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו המהותית של בית הדין לעבודה לדון בתובענה לתשלומים שחבה אגד – אגודה שיתופית לתחבורה – לקרן הפנסיה של חברי אגד. בתביעה, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, נטען כי אגד לא העבירה את הכספים הדרושים לקרן הפנסיה, בניגוד לתקנון הקרן, ההסכם בין אגד לקרן והחוק. חוק בית הדין לעבודה מעניק לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות הנובעות מיחסי עובד מעביד וקופות גמל. שאלת המפתח היא האם חברי אגד יכולים להיחשב כשכירים, והאם התביעה נוגעת ליחסי עובד-מעביד. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופטת נילי ארד ואליה הצטרפו השופט אילן סופר ונציגי הציבור מר יוסף קרא ומר דן בר-סלע, קובעת כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה. לטענתם, מהות התביעה סובבת סביב הביטוח הלאומי ויחסי העבודה, שכן היא נוגעת לזכויות פנסיוניות ולהשפעת התנהלות אגד על יכולתה של הקרן לעמוד בהתחייבויותיה כלפי חבריה. בנוסף, הקשר החוזי בין אגד לקרן הפנסיה, לרבות התחייבויותיה של אגד בנוגע לפרישה מוקדמת וכיסוי גירעוני, מחזק את אופייה החברתי של התביעה. המשנה לנשיא, יגאל פליטמן, חולק על כך וקובע כי לבית הדין לעבודה אין סמכות משום שחבר באגודה שיתופית אינו עובד אלא חבר, ועל האגודה חלות תקנות שונות. אופייה הקואופרטיבי של אגד והיעדר יחסי עובד-מעביד מביאים לכך שבית הדין לעבודה אינו יכול לדון בתביעה.