ע"א 429/80

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בבית משותף בין המערערים למשיבים על עבודות בנייה בלתי מורשות שבוצעו על ידי האחרונים. המשיב מס' 1, בעל דירה, סגר מרפסת חיצונית והרחיב חלון באמצעות פריצת קיר חיצוני, אשר המערערים, בעלי דירה נוספים באותו בית משותף, טענו כי הוא פוגע בזכויותיהם במקרקעין. בית משפט השלום דחה את טענת המערערים בקובעו כי השינויים אושרו באסיפה כללית ולא גרמו נזק לרכוש המשותף. גם בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והוסיף כי היצירות אינן בבעלותו הבלעדית של המשיב. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת המערערים. בית המשפט קבע כי העבודות פוגעות בזכויות הקניין של המערערים, שכן הם בנו חדר נוסף בקיר החיצוני והתקינו חלון ללא הסכמתם, ללא קשר להיעדר פגיעה ממשית ושיפור אסתטי. בית המשפט הדגיש כי סעד מן היושר במקרים כאלה הוא חריג ומוגבל. בנוסף, נמצא כי העבודות הפרו את הרכוש המשותף, ודרשו הסכמה של אסיפה כללית של בעלי הדירות, שלא סופקה. עוד צוין בפסק הדין כי למשיבים 2 ו-3, שרכשו את הדירה בידיעה שההליך המשפטי, אין כל מעמד להתנגד להשבת המצב לקדמותו. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, והורה למשיבים לחזור בהם מהשינויים, תוך חיוב בהוצאות.